מַעֲלָנָא

מַעֲלָנָאm. (עוּל) 1) entrance, gate. Targ. Jud. 9:40. Targ. Ps. 118:20 (some ed. מעליא, corr. acc.); a. fr.Gitt.56b מ׳ אית לה it has an entrance (for taking in food), opp. מפקנא discharge.Pl. מַעֲלָנַיָּא. Targ. 2 Chr. 23:14. Targ. Ps. 87:2; a. e. 2) mostly pl. (= מֵעֲלָא) setting. Ib. 50:1. Targ. Josh. 1:4; a. fr.Targ. Ps. 19:6 באורח מעלני בפניא Ms. (read מַעֲלָנֵיה; ed. only באודחא).